03-6968070
“כל האמצעים כשרים למאבק בפשיעת הסייבר. המטרה היא לעקור מן השורש את ההנחה כי מדובר באיזושהי עבירה וירטואלית שהיא בעצם לא חמורה” – קטע מדבריו של ד”ר חיים ויסמונסקי, ראש יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה, במסגרת ראיון שנתן לעיתון “גלובס”.
לפני כשלוש שנים לאחר החלטה של פרקליט המדינה שי ניצן, הוקמה מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה. מטרתה של המחלקה היא התמודדות עם פשיעה שנעשית במרחב האון-ליין ולעיתים מבוצעת על ידי גורמים הנמצאים מעבר לים. מחלקת הסייבר נכנסה לפעילות באופן רשמי לפני שנה, ומאז כל תיק בעל אלמנט טכנולוגי מתחום המחשבים והרשת, עובר דרכה. החל מעבירות “האקרים” המבצעים עבירות סחיטה ברשת, דרך אתרים המפעילים שירותי זנות ועד איתור עברייני מין בתחום הפדופיליה. מחלקת הסייבר מונה כעשרים עובדים שרובם בעלי ידע טכנולוגי, קצינים יוצאי יחידת 8200 ועוד.
כיום, לאור השימוש והנגישות הגוברת לרשת האינטרנט, נראה כי ישנו מעבר של חלק גדול מהפשיעה “הקלאסית” למרחב המקוון. כך למשל עבירות כמו סחיטה באיומים, סחיטות מיניות וגניבות של מידע, מתבצעות גם הן באותו מרחב אינטרנטי.
כאמור, מרבית מעבירות הסייבר הן חוצות יבשות וגבולות כך שלמעשה חלק ממבצעי העבירה או הראיות, נמצאים במרחק רב ממקום ביצוע העבירה. נתון זה הופך את פעילות האכיפה והליכי החקירה למורכבים יותר. לרוב, מדינת ישראל נאלצת לבקש סיוע ושיתוף פעולה עם אותן המדינות על מנת לבצע איסוף ראיות. אך בכך לא תמה מלאכת האכיפה. גם כאשר מושגות אותן הראיות, עולה קושי נוסף, והוא התמודדות עם שאלות של הצפנה וסיסמאות המגנות על תוכנות או על אמצעי התקשורת.
קשיים אלו, מאתגרים את מערכת האכיפה ובתי המשפט הכפופים ל”דיני החיפוש והתפיסה” הקיימים בחוק הישראלי, ולרוב אינן תואמים את ההתפתחות והשינוי הטכנולוגי.
ניתן אם כן להצביע על פער בין החוק לטכנולוגיה. עם הפער הזה, הכנסת מנסה להתמודד באמצעות חקיקה חדשה. כיום, מונחת על שולחן הכנסת הצעת חוק לעריכת “רפורמה” גדולה ב”דיני החיפוש”, בניסיון לעדכן את החקיקה הישנה.
לסיכום, פשיעת הסייבר ההולכת ותופסת חלק נרחב בעולם הפלילי, מקבלת התייחסות ומענה הולם מצד רשויות האכיפה. יחד עם זאת נראה כי הפערים בין החקיקה במדינה לבין התפתחות הטכנולוגיה, הביאה ליצירת קשיים בתחום של קבילות ראיות והסמכות לאסוף אותן. אך כאשר בית המשפט מרשיע בעבירות מסוג זה, אנו עדים לענישה ביד קשה המתבטאת בעונשי מאסר מאחורי סורג ובריח לתקופת זמן ממושכת. במקביל לענישה המוחשית, המדינה משקיעה מאמצים רבים בפעילות אכיפה כלכלית. כך לדוגמה, עברייני סייבר המקבלים תמורה במטבעות “ביטקוין” יואשמו בעבירות של הלבנת הון, ובתוך כך המדינה תבקש לחלט חלק מרכושם ונכסיהם.
התמודדות עם חשדות או אישומים בתחום הסייבר עשויה להיות מורכבת וסבוכה ועל כן מומלץ שלא להקל עמם ראש, ולהסתייע במשרד בעל ניסיון בתחום המכיר אותו על שלל גווניו ואופיו הייחודי.
